פטרת ציפורניים: למה היא חוזרת שוב ושוב ומה הטעויות הנפוצות בטיפול
פטרת ציפורניים נפוצה מאוד ונוטה לחזור. מה גורם לה, אילו טיפולים קיימים ואילו טעויות מאריכות את ההחלמה.
ציפורן מעובה, צהבהבה ושבירה היא לא רק עניין אסתטי. ברוב המקרים מדובר בפטרת ציפורניים, זיהום נפוץ במיוחד בציפורני הרגליים, ששכיחותו עולה עם הגיל. רבים מתביישים בה, מסתירים אותה בגרביים סגורות ונמנעים מללכת יחפים בחוף. אחרים מנסים טיפול זה או אחר, רואים שיפור קטן, ומגלים כעבור חודשים שהבעיה חזרה. פטרת ציפורניים בהחלט ניתנת לטיפול, אבל היא דורשת סבלנות והבנה של כמה עקרונות בסיסיים.
איך מזהים פטרת ציפורניים
הסימנים האופייניים כוללים שינוי בצבע הציפורן לצהוב, לבן או חום, עיבוי של הציפורן, שבירות ופירור בקצה, והיפרדות של הציפורן מהמצע שמתחתיה. לעיתים מצטבר חומר אפרפר מתחת לציפורן. בדרך כלל הזיהום מתחיל בציפורן אחת, לרוב בבוהן, ועלול להתפשט לציפורניים נוספות.
הטעות הראשונה היא להניח שכל שינוי בציפורן הוא פטרת. פסוריאזיס של הציפורניים, פגיעה חוזרת מנעליים צרות ושינויים הקשורים לגיל עשויים להיראות דומה מאוד. לכן לפני שמתחילים טיפול ממושך, כדאי לאשר את האבחנה בבדיקת מעבדה פשוטה של גרידה מהציפורן, שמבצע רופא עור או רופא משפחה.
למה הטיפול לוקח כל כך הרבה זמן
ציפורני הרגליים גדלות לאט מאוד. כדי שציפורן פגועה תוחלף כולה בציפורן בריאה, נדרשים בדרך כלל תשעה חודשים עד שנה ואף יותר. משמעות הדבר היא שגם כאשר הטיפול עובד, השיפור הנראה לעין מגיע בהדרגה, מבסיס הציפורן כלפי חוץ.
כאן נעשית אחת הטעויות הנפוצות ביותר: הפסקת הטיפול מוקדם מדי. מטופלים רואים שהחלק הקרוב לעור נראה טוב יותר, מניחים שהבעיה נפתרה ומפסיקים. הפטריה שעדיין נמצאת בחלק העליון חוזרת ומתפשטת. חשוב להשלים את מלוא משך הטיפול שהומלץ.
אפשרויות הטיפול
הבחירה בטיפול תלויה בהיקף הזיהום, במספר הציפורניים הפגועות ובמצב הבריאותי הכללי:
- לכה או תמיסה אנטי פטרייתית למריחה על הציפורן, מתאימה בעיקר לזיהום קל ושטחי
- טיפול בכדורים אנטי פטרייתיים, יעיל יותר במקרים נרחבים, אך דורש הערכה רפואית ולעיתים בדיקות דם
- טיפולי לייזר המוצעים במרפאות פרטיות, שיעילותם משתנה ובדרך כלל הם משמשים כתוספת
- הסרה או הקצעה של חלק מהציפורן הפגועה על ידי פודיאטר, לשיפור חדירת התרופה
כדורים אנטי פטרייתיים אינם מתאימים לכולם, ויש להם אינטראקציות עם תרופות אחרות. לכן ההחלטה צריכה להתקבל עם רופא, ולא על סמך המלצה של חבר.
טעויות שגורמות לפטריה לחזור
גם אחרי טיפול מוצלח, פטרת ציפורניים נוטה לחזור אם לא משנים את התנאים שאפשרו לה להתפתח. פטריות אוהבות חום ולחות, ונעליים סגורות בקיץ הישראלי הן סביבה אידיאלית עבורן.
בין הטעויות הנפוצות: התעלמות מפטרת עור כפות הרגליים, שבין האצבעות, שממשיכה להדביק את הציפורניים; נעילת אותן נעליים יום אחרי יום בלי לאפשר להן להתייבש; הליכה יחפה במקלחות ציבוריות ובבריכות; ושימוש משותף במגבות ובכלי פדיקור.
צעדי מניעה שכדאי לאמץ
כדי להקטין את הסיכון לחזרה, מומלץ לייבש היטב את כפות הרגליים אחרי מקלחת, כולל בין האצבעות; להחליף גרביים מדי יום ולהעדיף גרביים מכותנה או מבד נושם; לגזוז את הציפורניים ישר ולא קצר מדי; לנעול כפכפים במקלחות ציבוריות; ולטפל מהר בכל סימן לפטרת עור בכפות הרגליים.
כדאי גם לטפל בנעליים עצמן באמצעות אבקה או תרסיס אנטי פטרייתי, ולשקול להחליף נעליים ישנות שנעלו בתקופת הזיהום. במכוני פדיקור יש לוודא שהכלים מעוקרים כראוי.
מתי חשוב במיוחד לפנות לרופא
אצל אנשים עם סוכרת, הפרעות במחזור הדם או מערכת חיסון מוחלשת, פטרת ציפורניים אינה רק עניין קוסמטי. היא עלולה להוביל לפצעים ולזיהומים חיידקיים בכף הרגל. במקרים כאלה חשוב לפנות לרופא כבר בשלב מוקדם ולא לנסות טיפולים ביתיים לאורך זמן.
גם כאשר יש כאב, נפיחות, אדמומיות סביב הציפורן או הפרשה, יש לפנות לבדיקה, משום שייתכן שמדובר בזיהום אחר שדורש טיפול שונה.
טיפולים ביתיים: מה כדאי לדעת
ברשת אפשר למצוא אינספור המלצות לטיפולים ביתיים בפטרת ציפורניים, החל משמנים אתריים, דרך חומץ ועד משחות שונות. חלק מהתכשירים הטבעיים אכן מראים פעילות אנטי פטרייתית מסוימת, אבל רובם לא נבדקו באופן מספק, והם בדרך כלל אינם חודרים היטב לציפורן העבה. במקרה הטוב הם מעכבים מעט את הזיהום, ובמקרה הפחות טוב גורמים לגירוי בעור שסביב הציפורן.
הבעיה העיקרית בטיפולים ביתיים היא שהם עלולים לגרום לבזבוז של חודשים רבים, שבמהלכם הזיהום מתפשט לציפורניים נוספות והופך קשה יותר לטיפול. מי שבוחר לנסות טיפול כזה כדאי שיעשה זאת לצד ייעוץ רפואי, ולא במקום טיפול מוכח.
גם בתכשירים הנמכרים בבית המרקחת ללא מרשם חשוב לקרוא היטב את הוראות השימוש. לכות אנטי פטרייתיות דורשות לעיתים שיוף עדין של פני הציפורן לפני המריחה והקפדה על מריחה קבועה במשך חודשים ארוכים. מריחה לסירוגין, רק כשנזכרים, כמעט אף פעם לא מביאה לריפוי.
חשוב גם לזכור שבני משפחה הגרים באותו בית עלולים להדביק זה את זה, בעיקר דרך רצפת המקלחת, מגבות ושטיחונים. אם אחד מבני הבית מטופל בפטרת, כדאי לבדוק גם את כפות הרגליים של האחרים, לכבס מגבות ושטיחוני אמבטיה במים חמים ולהקפיד על כפכפים אישיים. טיפול בכל המוקדים במקביל מקטין משמעותית את הסיכוי שהזיהום יחזור ויעבור בין בני המשפחה שוב ושוב. אצל ספורטאים, כדאי להקפיד במיוחד על ייבוש הנעליים בין אימונים.
לסיכום, פטרת ציפורניים היא בעיה נפוצה שאפשר לטפל בה בהצלחה, בתנאי שמאבחנים אותה נכון, בוחרים טיפול מתאים ומתמידים בו עד הסוף. שילוב של טיפול עקבי עם הרגלי מניעה פשוטים הוא הדרך הבטוחה ביותר להיפרד ממנה לאורך זמן.